מינויו של מיקי מירו לתפקיד מנהל קול-ישראל בוטל היום על-ידי השופט אייל אברהמי, סגן נשיאת בית-הדין האזורי לעבודה בירושלים. בכך נענה השופט לבקשת אגודות העיתונאים בירושלים ובתל-אביב, שהגישו ביולי האחרון בקשה להשעותו מתפקידו בטענה לאי-סדרים והתערבות פוליטית בהליכי בחירתו לתפקיד.
מיכאל (מיקי) מירו, מנהל קול-ישראל הנכנס (צילום: מנחם גרניט, דוברות רשות השידור)
באי-כוחה של אגודת העיתונאים, עורכי-הדין אילן בומבך, לואיז ספורטס ואופיר טל, טענו כי הרכב ועדת המכרזים שמינתה את מירו לתפקיד מנהל קול-ישראל היה פגום, בשל העובדה שנעדר ממנה מנכ"ל רשות השידור. במועד כינוס ועדת המכרזים לא היה לרשות השידור מנכ"ל, הואיל ומינויו של המנכ"ל יוצא, מוטי שקלאר, הסתיים קודם לכן וטרם נבחר לו מחליף.
עוד טענו באי-כוחן של האגודות כי בניגוד לדין, בוועדת המכרזים ישב צבי צימרמן, מנהל כוח האדם של הרשות. מנכ"ל אגודת העיתונאים בתל-אביב, יוסי בר-מוחא, טען עוד כי נוסף לאי-הסדרים המינהליים, בחירתו של מירו נבעה משיקולים פוליטיים, והצהיר כי "מאפיה פוליטית" היא שהביאה לבחירתו.
רשות השידור, באמצעות עורכי-הדין יאיר דוד והילי לויט-מאיר, טענה מנגד כי הרכב הוועדה היה תקין, שכן צימרמן תפס את מקומו של שקלאר בוועדה. את הטענות בדבר לחצים פוליטיים דחתה הרשות מכל וכל.
השופט אברהמי קיבל את עמדת אגודות העיתונאים וקבע כי הרכב הוועדה אכן היה פסול. "אין חולק כי ביום כינוס ועדת המכרזים, בה נבחר מר מירו – 19.7.11, לא היה מנכ"ל לרשות השידור", כתב. "אין גם חולק כי מר צימרמן, כמנהל כוח אדם ברשות השידור, אינו חבר בוועדת המכרזים לתפקיד מנהל קול-ישראל.
"מטעם הרשות מצאנו גרסאות סותרות בקשר למינויו של מר צימרמן", מציין השופט אברהמי בפסק דינו. מחד טען חבר הוועד המנהל יעקב בורובסקי כי צימרמן מונה לתפקיד ממלא-מקומו של מנכ"ל הרשות בכל הקשור למשאבי אנוש. מאידך טענה הרשות בתשובתה הרשמית כי צימרמן מונה אד-הוק לישיבת ועדת המכרזים שעסקה במינוי מנהל לקול-ישראל.
השופט אברהמי פוסל את שתי האפשריות הללו, ומעבר לכך מדגיש את ההיגיון שבחיוב שיתופו של מנכ"ל הרשות בוועדת המכרזים לתפקיד מנהל הרדיו. "הרכב חברי ועדת המכרזים צריך היה להיות זה שסוכם עם ארגון העובדים ועוגן בנוהל 101", מזכיר השופט. "לא ניתן לשנות באופן חד-צדדי את הרכב חברי הוועדה".
על-פי השופט אברהמי, "לא ניתן היה למנות את מר צימרמן לממלא-מקומו של המנכ"ל, אף לא לצורך ישיבה בוועדת המכרזים לתפקיד מנהל קול-ישראל. [...] יש פגם בחיפזון למנות מנהל לקול-ישראל דווקא בתקופת 'בין השמשות' – עם סיום כהונתו של מר שקלאר ולפני כניסתו של מנכ"ל חדש לרשות השידור. יש לזכור כי מדובר במשרה בכירה ברשות השידור, הכפופה למנכ"ל הרשות, וראוי היה להמתין עד לאחר כניסת המנכ"ל החדש שייבחר, כדי שזה יוכל להיות שותף בבחירת מנהל קול-ישראל".
בהמשך פסק הדין שב השופט אברהמי ומותח ביקורת על השינוי החד-צדדי בהרכב ועדת המכרזים מטעם רשות השידור. "יש להצטער על כי באותה עת לא התנהל דו-שיח כן ופתוח בין הרשות לארגון העובדים", הוא כותב. "[...] לא טוב עשתה הרשות אותה שעה כשהמשיכה בהליך המכרז לבחירת מנהל לקול-ישראל. לא כך ראוי שיתנהלו יחסים בין ארגון העובדים להנהלתו, במקום בו יש יחסים קיבוציים.
"[...] פגם היה בהעדרו של מנכ"ל מישיבת ועדת המכרזים. כן היה פגם בכך שבישיבה השתתף, כחבר בעל קול הצבעה, מר צימרמן, המשמש כמנהל כוח אדם. [...] לנוכח כל האמור אנו בדעה כי נפל פגם מהותי, היורד לשורשו של מכרז, בהרכב חברי ועדת המכרזים, שבחרה במר מיקי מירו לתפקיד מנהל קול-ישראל. לפיכך אין מנוס מקביעה כי החלטת ועדת המכרזים מיום 10.7.11 לבחירת מר מירו נתקבלה שלא כדין. ההחלטה בטלה אפוא".
יחד עם זאת, השופט אברהמי מציין כי אין בקביעותיו כדי להטיל דופי כלשהו במר צימרמן, ובאשר לטענות של בר-מוחא על אודות "מאפיה פוליטית" שהביאה לבחירתו של מירו – אלה נדחות מכל וכל.
"טענותיו של מר בר-מוחא כלפי העדים של רשות השידור לא הוכחו ולא נמצאו להן תימוכין", כותב השופט אברהמי. "מדובר בספקולציות חסרות בסיס ראייתי. אף מסגנונו של מר בר-מוחא בדבריו, אנו מסתייגים כלפי עדי רשות השידור בכלל וכלפי מר מירו בפרט". עוד מדגיש השופט אברהמי כי "לא מצאנו כל פגם בכישוריו של מר מירו לשמש מנכ"ל קול-ישראל. הפגם שנפל ועליו הצבענו התייחס אך להרכב חברי הוועדה שבחרו בו".
כעת תיאלץ רשות השידור לכנס ועדת מכרזים בעלת הרכב על-פי דין כדי לבחור מחדש מנהל לקול-ישראל. שלושת המועמדים שהופיעו בפני הוועדה הקודמת: מירו, אריה שקד ואליהוא בן-און. בפעם הקודמת הדגיש מירו בדבריו בפני ועדת המכרזים את החשיבות שהוא רואה בערך הממלכתיות ברדיו הציבורי ובלויאליות המוחלטת למנהלים שמעליו.
24943-07-11