אמש (23.3.14) בשעה 23:15 שידרה הכתבת עדי מאירי ברשת ב' את הידיעה הראשונה על בדיקה שמקיימים היועץ המשפטי לממשלה ומשרד המשפטים בנוגע לתלונתה של אשה על הטרדה מינית שהיא מייחסת ל"שר בכיר". הדיווח הסתיר את זהותו של השר וכך גם דיווחים שבאו בעקבותיו באתרי חדשות מרכזיים ברשת, ברדיו, בטלוויזיה ולמחרת – בעיתוני הבוקר. זה היה מאמץ שווא: שמו של השר, מושא התלונה, נחשף לפני עלות השחר, היום.

כשעה וחצי לאחר הפרסום אמש בקול-ישראל נקב אתר "News1" בשמו של סילבן שלום כמי שעליו נסבה התלונה. החדשה העסיסית גררה שורת טוקבקים לא קצרה, עמוק אל תוך הלילה. האתר "רוטר" ללא פיגר הרבה ובשעה 01:33 פירסם את השם המפורש. בשעות שנקפו מאז, שוכפל המידע המסעיר בלא מעט אתרים נוספים ("סרוגים", "מבזקים", "ניוז247"), אך התקשורת המרכזית הוסיפה לשמור על כבודו של שלום ולהימנע מלספר שמדובר בו. וכך, בעוד שהאתרים החתרניים דנים בחופשיות במקרה ובין השאר מצטטים את השר ואת בנו, פיתחו אתרי התקשורת המרכזיים את הנושא – כל אחד כפי יכולתו והעדפותיו המקצועיות – כשהם מותירים את קוראיהם וגולשיהם במתח: במי, לעזאזל, מדובר?

הכותרת ב-ynet

בגלי-צה"ל השמיעו בתוכנית הבוקר (24.3.14) הקלטה בקולה של מי שתוארה כמתלוננת, שנתנה תיאור תמציתי של הנסיבות שבהן אירעה ההטרדה המינית, האתרים "וואלה" ו"מאקו" ציטטו את הדברים, אתר "נענע10" נתן פתחון פה ל"מקורבי השר" ולאחר מכן לשר עצמו, אתר ynet מיחזר את הדיווח הראשוני של עדי מאירי כשהוא מדגיש בכותרות שהתלונה מיוחסת למקרה מלפני 15 שנה ושהמתלוננת לא נמצאה דוברת אמת בבדיקת פוליגרף. כל ההתייחסויות העיתונאיות הללו התפרסמו בלי לנקוב בשמו של מושא הסיפור.

למרבה הפלא, הצנזורה שהטילו העיתונים על עצמם בפרשייה הזו לא נבעה מכוחו של צו איסור פרסום. החוק מתיר לפרסם את המקרה, כולל את שמו של סילבן שלום, משום שהוא לא נחקר (עדיין?) על-ידי המשטרה. לו היה נחקר, היה על התקשורת להמתין 48 שעות עד לפרסום שמו – וזאת כדי לתת לו הזדמנות לפנות לבית-המשפט ולבקש להטיל על כך חיסיון. שלום לא נחקר וגם לא פנה ביוזמתו לבית-המשפט בבקשה לאסור את חשיפת זהותו. לפיכך, אין מניעה חוקית מלדווח שהתלונה נסבה עליו.

ובכל זאת, כלי התקשורת המרכזיים נמנעו מכך. אולי מתוך חשש מפני תביעת דיבה (בהנחה שהתלונה היא הכפשה זדונית של שמו), ואולי משום שעולם הערכים הישראלי מתייחס (עדיין?) ברגישות מיוחדת למעורבותם של אישי ציבור בפרשות מיניות, ולעומת זאת מקבל כמובנת מאליה את התנהלותם הפלילית בתחום טוהר המידות. בין כך ובין כך, נצירת שמו של השר לא תחזיק מעמד לאורך זמן: ביממה האחרונה הוכח שוב שבעידן הרשת, אין סודות.