משטרת ישראל מחויבת לנהלים מחמירים שיגבילו אותה בבואה לחקור עיתונאים ולהפר את חסיונם, אך מנגד לא תסכים להפרות חוק של עיתונאים, כך כתב ניצב יואב סגלוביץ', ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל, לנשיאת מועצת העיתונות השופטת בדימוס דליה דורנר.
לפני שנה בדיוק השתתף סגלוביץ' בישיבת מועצת העיתונות ושמע מנציגי כלי התקשורת ואנשי הציבור על דאגתם לנוכח ריבוי חקירות של אנשי תקשורת בחשד להפרת צווי איסור פרסום, חדירה לפרטיותם של עיתונאים ומעצר וחקירה של אנשי תקשורת בשל עבודתם העיתונאית.
השבוע העביר סגלוביץ' לנשיאת המועצה הבהרות באשר להתנהלות המשטרה במקרים של זימון עיתונאי לחקירה ושל עריכת חיפוש אצל עיתונאי. גישת המשטרה, כתב סגלוביץ', נסמכת על שני אדנים, נוהל "עיתונאי – אישור זימון לחקירה ולעריכת חיפוש", והנחיה פנימית נפרדת. הנוהל האמור קובע שורה של הגבלות על חקירת עיתונאים על סמך פסק דין ציטרין, שהכיר בחיסיון העיתונאי אך הגבילו במקרים שבהם המידע הרלבנטי חיוני לחקירת פשע ואין כל אפשרות להישען על ראיות אחרות.
מתוך הנוהל
"עקרונות פסק הדין אומצו על-ידי המשטרה לגבי עיתונאי, כעד או כחשוד, בכל מקרה בו מתעורר הצורך להזמינו לחקירה או לערוך חיפוש בכליו, בביתו, במשרדו ובמערכת העיתון על מנת לגלות זהותו של מקור מידע או לתפוס חומר שברשותו ואשר הגיע אליו תוך כדי עבודתו כעיתונאי, לרבות קבלת מידע על העיתונאי מגופים חיצוניים לצורכי חקירה, כגון: קבלת נתוני חיוג על שיחותיו הנכנסות והיוצאות וכיו"ב", נכתב בנוהל.
בהמשך מודגש כי בשל חשיבות חופש הביטוי למדינה דמוקרטית, "נדרשת המשטרה לנהוג באיפוק רב בהפעלת סמכויותיה על-פי חוק ולהפעילן רק לאחר מיצוי כל הדרכים החלופיות בחקירה".
על-פי הנוהל, בהתעורר הצורך לחקור עיתונאי או לערוך חיפוש, יועבר חומר החקירה לאישור ראש אגף החקירות והמודיעין, והוא זה שיחליט על ביצוע הפעולה. עיתונאי יזומן לחקירה, מודגש בנוהל, רק אם יתקיימו התנאים הבאים: זו הדרך היחידה להשיג את המידע הדרוש לחקירה, המידע שבידיו חיוני, והעבירה שנחקרת חמורה. בטרם קבלת החלטה על זימון לחקירה, על ראש אגף החקירות והמודיעין ליידע את המפכ"ל ולקבל את אישורו, ובמקרה הצורך אף יתייעץ עם פרקליט המדינה או עם מועצת העיתונות. ראש האגף בעצמו, כך נכתב, אמור להנחות את ניהול החקירה.
באשר לחיפוש אצל עיתונאי, הנוהל מדגיש כי בבואה אל בית-המשפט לקבלת צו חיפוש, על המשטרה לציין בפני השופט כי "החיפוש ייערך אצל עיתונאי לשם גילוי זהותו של מקור מידע, או לשם תפיסת חומר שברשותו ואשר הגיע אליו תוך כדי עבודתו כעיתונאי". על-פי הנוהל, "אם במהלך חיפוש אצל עיתונאי נתפס חומר שהעיתונאי טוען כי הוא חסוי – יוכנס החומר, ללא עיון בו, למעטפה סגורה וחתומה ויובא לבית-המשפט להכרעה בשאלת החיסיון".
נוסף על כך הנוהל מדגיש כי "ככלל, אין לפנות לכלי התקשורת, כדבר שבשגרה, ולדרוש מהם את סרטי הצילום הנוגעים לעניין, לצורך איסוף ראיות לחקירת עבירות". יחד עם זאת, ב"מקרים מיוחדים" ניתן לחרוג מהכלל, וזאת לפי סוג העבירה וחומרתה, והעדר אפשרות להשיג את החומר ממקורות חלופיים.
בנוהל נקבע כי הוראותיו לא יחולו במקרה שבו עיתונאי "הנו חשוד בעבירות שאינן נוגעות לפעילותו כעיתונאי, אלא חל אך ורק כאשר מטרת חקירתו, בין כעד ובין כחשוד, הנה גילוי זהותו של מקור מידע או תפיסת חומר שהגיע אליו כמסגרת עבודתו כעיתונאי".
כאמור, נוסף על הנוהל, סגלוביץ' כתב למועצת העיתונות על הנחיה פנימית הקיימת באגף החקירות והמודיעין, ולפיה גם במקרים שבהם נדרשת חקירת עיתונאי, מעבר למקרים שמפורטים בנוהל (כלומר, לא במקרים שבהם מדובר בחשיפת זהות מקור או באיסוף חומר שברשות העיתונאי, אלא במקרים של הפרת צו איסור פרסום ומקרים אחרים), מובא הדבר בפני ראש אגף החקירות והמודיעין לצורך אישורו.
"לצד האמור לעיל", מדגיש סגלוביץ' במכתבו למועצה, "אציין כי המשטרה אמונה על אכיפת החוק במדינה ביחס לכלל האזרחים, ואנו לא נשלים ולא נקל ראש עם הפרות חוק מצד עיתונאים. ציפייתי היא כי העיתונאים בתפקידם ובמעמדם יפעלו אך ורק במסגרת החוק ותוך הבנת האינטרס הציבורי הרחב העומד לפתחנו".
מכתבו של סגלוביץ' הוצג אמש לחברי נשיאות מועצת העיתונות. נשיאת המועצה, השופטת בדימוס דורנר, הדגישה בדבריה כי יש להקפיד שהנוהל לא יהיה בבחינת הבטחה מן השפה ולחוץ, אלא שיקוים הלכה למעשה. "אם לא יקפידו שיקוים, יש סיכוי טוב שלא יקוים", אמרה. האחריות לכך, כמובן, היא על כלי התקשורת והעיתונאים.
המועצה הפיצה את המכתב ואת הנוהל בקרב עורכי כלי התקשורת בישראל וביקשה להעבירם לעיתונאים כך שידעו מה זכויותיהם ומה חובותיה של המשטרה כאשר הם נקראים לחקירה או נתקלים בצו חיפוש.