בליל יום ראשון הפציעה בערוץ הספורט דמותו של משה דמאיו, מנכ"ל בני-יהודה. זה היה כשעתיים אחרי שקבוצתו שוב ספגה שער בדקה ה-90. המאמן-פרשן יוסי מזרחי שאל אותו איך מתגברים על המנחוס הזה, והמנכ"ל אמר שהם ניסו הכל, אפילו הביאו מכשפה שפיזרה מלח ברחבת החמש. השאלה היותר רלבנטית, על פציעתו הקשה של שחקן הקבוצה רפי דהן בתיקול בוטה של שחקן מכבי חיפה רובן ראיוס – האירוע הכי חם באותה שעה – לא נשאלה.
למה לא גילגלו לפתחו של דמאיו את תפוח-האדמה הלוהט הזה? אולי משום שלא דמאיו היה שם, אלא חקיינו, אלי יצפאן, וממילא השאלות, כמו גם התשובות, נפלטו ממקלדתם של התסריטאים שעות רבות קודם לכן. במבול הכותרות המתלהמות והארסיות נגד ראיוס, כמו התערבבו להן שתי החגיגות זו בזו; זו של הצחוקים עם זו של השנאה.
"מאחל לראיוס רק רע", ערוץ הספורט
כך או כך, כל אתרי הספורט הצטרפו למה שנראה כמשפט השדה הכי מהיר העונה. דהן נפצע ארבע דקות לסיום, והשופט הוסיף למשחק כשבע דקות. בטווח הזמן הזה כבר הספיקו בערוץ הספורט להשיג את תגובתו של תובע ההתאחדות, שאמר כי יבקש להחמיר בעונשו של ראיוס. כלומר, עוד לפני סיומו של המשחק כבר השיגה התקשורת תובע, אישום והחמרה בגזר דין שעוד לא נכתב. בקיצור, כותרת.
פסטיבל הבריונות נמשך במלוא עוזו. ב-one הזהירו: "קשה לצפייה – צפו בראיוס מרסק בפראות את דהן", ורשמו עוד פרק מפואר במסרים כפולים וצביעות: אזהרה והפצרה, שאט וסנאף, ידיעה ודעה, צדקנות וחגיגה על הדם.
באתר ערוץ הספורט הגיב שחקן בני-יהודה, אמיר עגייב, על פציעת חברו: "מאחל לראיוס רק רע, שלא יעמוד על הרגליים". ציטוט שראוי היה שיישאר במוחו הקודח של עגייב ולא יזהם את המסך, אבל ברוח העת החדשה, זה-לא-עיתון-זה-טוקבק, כל דאלים סלב-לרגע.
"תעיפו אותו", ספורט "ידיעות אחרונות"
קול ההמון הגיע לשיאו למחרת בשער ספורט "ידיעות אחרונות": "תעיפו אותו". נהמת כיכרות נטו, בלי שום ניסיון למראית עין מקצועית. בלי נושא, בלי מושא מוגדר. רק נשוא: "תעיפו". למה לבזבז זמן על עיתונאות כשאפשר לנהום למרגלות עמוד התלייה. וכך זה נמשך לאורך כל היום באינספור כותרות, ראיונות ודעות.
בשבת האחרונה התרחש תיקול חמור אחר, במשחק בין הפועל באר-שבע להפועל חיפה: אושרי רואש מחיפה דידה מחוץ למגרש אחרי שנפגע בתיקול עם שחקן באר-שבע. כשהתיישב על הספסל, התמקדה המצלמה ברגלו, שעליה נראו טביעות סטופקס אדומות וכחולות. זה היה מראה קשה לא פחות מהפאול בחיפה, אבל העיתונות לא הביעה עניין מיוחד. בסיקור המשחק שהתפרסם ב"ידיעות אחרונות" המקרה אפילו לא הוזכר.
"קשה לצפייה", one
לפציעה של רואש אין גם זכר בתקצירי המשחקים באתרים. התקצירים הללו נערכים ב-one, בעלת הזכויות, והם מועברים גם ל-ynet ול"וואלה", שרכשו אותם ממנה. לא פעם נערכים התקצירים בצורה מרושלת. דוגמה נוספת היתה בשבוע שעבר. הכותרת ב-one סיפרה על "ניצחון עם הקדשה" והזמינה לצפות במשחקה של מכבי תל-אביב מול רעננה. באותו משחק כבש ערן זהבי שער, שאותו הקדיש לברק יצחקי שנפצע כמה ימים לפני כן. אלא שבתקציר מבית-היוצר של one הושמט משום-מה הקטע שבו זהבי חוגג את השער בהנפת חולצת חברו הפצוע. כך גם השבוע, כשפציעה לא קלה של בלם הפועל חיפה הושמטה מהתקציר, כמו לא היתה.
שחקן בני-יהודה רפי דהן עוזב את בית-החולים אסותא לאחר שנפצע בעטיו של שחקן מכבי חיפה רובן ראיוס, 10.3.14 (צילום: יוסי זליגר)
איך אפשר להבין את הפער העצום בסיקור שתי העבירות הגסות? הסבר אפשרי הוא זווית הצילום. הפציעה של רואש התרחשה בצד המרוחק של המצלמה ולא נקלטה בבירור. לעומת זאת, במשחק בחיפה ראיוס נראה גולש בפראות לרגליו של דהן, שמתפתל מכאבים ומרים את רגלו, ואז בא ההילוך החוזר בסלואו-מושן והראה את רגלו נעה בזווית לא טבעית. השלים את המיני-דרמה המנכ"ל משה דמאיו, שנראה תופס את הראש, סימן לכך שאין מדובר בפציעה רגילה. רבים מהצופים נזכרו, מן הסתם, בשחקנים שתפסו את הראש כשמני לוי ממכבי תל-אביב איבד את הכרתו במשחק ב-2002 ומאז נותר צמח. ההדהוד עבד, הכפתורים נלחצו, הלינק בוצע.
התקשורת אחזה במהלך השבוע בכל כוחה בזנבות פרשת "ראיוס הביתה". היתה לה סיבה אחת מצוינת, שהפכה את מסע השיסוי בשחקן הזר לשבבים הבלתי נמנעים ההם, שעפים כשחוטבים עצים, סליחה, קוראים. לסיבה הזאת קוראים טראפיק. אותה תנועה בכיוון אחד, שמניבה טוקבקים שמתחרים בכותרות, ויש להודות, התחרות קשה מיום ליום. לטראפיק יש מחיר, ולא רק בחשבון הבנק של חברות התקשורת: הוא מקדש את האמצעים על חשבון המטרה. הוא ממקסם את ה"נראות" המפורסמת עד אבסורד, כשלצד טון הכותרות ההולך ומצהיב, הולך ומצטווח, הולך ונרקב העץ שכולם נתלים עליו: עיתונות, ואיתה אותו גידול קטן וצייתן – "השיח הציבורי".
בקטנה
רונאלדו בטור מיוחד ל-ynet, ולשאר העולם
רונאלדו בטור מיוחד ל-ynet? הטור המיוחד הוא הודעה לעיתונות שהוציאה שגרירות ברזיל ברחבי העולם ותורגמה לשלל שפות בכלי תקשורת רבים, כולל שפת הקודש באתר של "ידיעות אחרונות".
לתגובות: yegerm9@walla.co.il