במוסף "מקור ראשון" של סוף-השבוע האחרון טען אמנון לורד בטורו הקבוע כי עיתון "הארץ" מוטה לטובת משטרו של ולדימיר פוטין ברוסיה בשל האינטרסים של ליאוניד נבזלין, אחד מבעלי המניות בעיתון.

אמנון לורד (צילום: זאב גלילי, cc 3.0)

אמנון לורד (צילום: זאב גלילי, cc 3.0)

לורד ציין כי ב"הארץ" לא פורסם ולו מאמר מערכת אחד ואף לא מאמר פובליציסטי של כותב בולט בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה. כמו כן טען לורד כי בעוד שבימים האחרונים ניכרה "דאגת 'הארץ' להומואים באוגנדה", דיווחי העיתון על רדיפות פוטין את הקהילה הלהט"בית ברוסיה היו "ניטרליים לחלוטין" ונטולי אמירה מערכתית.

לורד העריך כי היחס הסלחני של "הארץ" למשטר פוטין נובע מהעובדה שאיש העסקים ליאוניד נבזלין, שנרדף בשנים האחרונות על-ידי משטר פוטין ומצא מקלט בישראל, הוא הבעלים של חמישית ממניות העיתון. "הוא [נבזלין] לא יכול להגיד, תכתבו ככה ותכסו נושא כזה או אחר, שהרי מדובר באוונגרד של חופש העיתונות. אבל הוא כנראה יכול להעביר מסרים בנוסח של 'על זה לא מדברים'", כתב לורד.

להערכת לורד, יחסו הסלחני של "הארץ" למשטר פוטין בחודשים האחרונים נבע מרצונו של נבזלין לא להרגיז את הקרמלין טרם שחרור שותפו לשעבר מיכאיל חודורקובסקי. מאז שחרורו של חודורקובסקי, המשיך והעריך לורד, נובע היחס המתון של "הארץ" לפוטין מרצונו של נבזלין לקבל פיצוי מרוסיה על נכסי חברת יוקוס שהיו בעבר בבעלותו.

ליאוניד נבזלין, 2007 (צילום: אוראל כהן)

ליאוניד נבזלין, 2007 (צילום: אוראל כהן)

בעוד שלורד נקט לשון זהירה יחסית והציג את ההאשמות כהערכות, כותרת הקטע קבעה כי "העיתון הישראלי היוקרתי מלטף כבר חצי שנה את הקרמלין. עכשיו מתברר מדוע". בטור עצמו לא סיפק לורד אף בדל ראיה למגדל התיאורטי שהעמיד.

אלוף בן מסר בתגובה: "'הארץ' נמנע עקרונית מפרסום מאמרי מערכת בעניינים בינלאומיים. אנו מרכזים את המאמץ בזירה הישראלית, מתוך הנחה שכאן ביכולתנו להשפיע. חוץ מזה, אין לי מושג מהם האינטרסים של בעל המניות ליאוניד נבזלין".

נבזלין מסר בתגובה, באמצעות משרד רהב-תקשורת ויחסי-ציבור: "לא היו דברים מעולם".